פסק-דין בתיק ת"א 17935-02-09

1.         זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

            אין מחלוקת בין הצדדים בדבר החבות והכיסוי הביטוחי, אלא אך בשאלת גובה הנזק.

2.         התובעת, ילידת 18/08/45, אלמנה. בתאריך 02/06/2008, עת שנסעה באוטובוס שהיה נהוג ע"י הנתבע מס' 1, בדרכה לעבודה, אירעה התנגשות בין האוטובוס לרכב פרטי שנסע לפניו (להלן: "התאונה").

מיד לאחר התאונה הובהלה התובעת לבי"ח בני-ציון בחיפה, שם אובחן אצלה שבר ספירלי בחלק האמצעי של הומרוס ימין; ידה הושמה בגבס, ושוחררה מבי"ח בתאריך 04/06/2008.

3.         התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ונקבעו לתובעת נכויות זמניות כדלקמן:

            100% לתקופה מ-02/09/2008 עד 04/09/2008 (3 ימים).

            50% לתקופה מ-05/09/2008 עד 31/12/2008 (כ-4 חודשים).

            30% לתקופה מ-01/01/2009 עד 31/03/2009 (3 חודשים).

לאחר מכן, נקבעה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 10% החל מ-01/04/2009, בהתבסס על סעיף 35 (1) ב למבחני הנכות, זאת בגין הממצא של שבר ספירלי בהומרוס ימין. 

4.         התובעת הייתה במעקב רפואי אורטופדי, ובכלל זה עברה סדרה של 12 טיפולים פיזיוטרפיים; לטענתה, זרועה הימנית הייתה בגבס תקופה של 3 חודשים; ולאחר מכן, למשך חודשיים הייתה ידה מקובעת בסד, שניתן היה להסירו לעת צורך.

5.         אכן, טענת התובעת, כי זרועה הייתה בגבס (להבדיל מסד) למשך 3 חודשים לאחר התאונה אינה עולה בד בבד עם הרישום הרפואי (נ/1) ממנו עולה, כי התובעת החלה בטיפולים הפיזיוטרפיים עוד ב-05/08/2008. ברור שלא ניתן להתחיל טיפול פיזיוטרפי כשזרועה נתונה בגבס. משכך, קרוב לוודאי שהגבס הורד, לכל המאוחר, ערב תחילת הטיפול הפיזיוטרפי, היינו, לאחר כחודשיים מיום שהונח.

6.         עובר לתאונה עבדה התובעת בתור סייעת הן בעיריית חיפה, והן ב"צהרונים"; בשעות הבוקר הועסקה ע"י עירית חיפה בבית-הספר, ובשעות אחר הצהריים עבדה בצהרונים.

            אף שלתובעת אושרה תקופת אי-כושר מעבודה למשך 3 חודשים, ואף שלאחר מכן נקבעו לה נכויות זמניות משמעותיות, עולה מעדותה, כי היא נעדרה מעבודתה למשך חודש ימים בלבד; התובעת העידה, כי חזרה, לאחר כחודש ימים, לעבודתה בבית-הספר, ולא שבה לעבודתה אח"צ בצהרונים, זאת משום שלטענתה, העבודה בצהרונים קשה בהרבה והיא כרוכה בטיפול והרמת ילדים, ואילו עבודתה בבית-הספר הסתכמה בהשגחה על ילד אחד, ללא צורך במאמץ גופני.

השתכרות התובעת עובר לתאונה :

7.         כאמור, התובעת עבדה עובר לתאונה בתור סייעת בשני מקומות עבודה.

            כעולה ממסמכי המל"ל, השכר הרבע-שנתי של התובעת עמד על 17,216 ש"ח שהם 5,738 ש"ח לחודש בממוצע. לאחר בחינת תלושי השכר שהוגשו אכן עולה, כי הממוצע הנ"ל משקף נאמנה את גובה השתכרות התובעת עובר לתאונה.

השתכרות התובעת ועיסוקיה לאחר התאונה :

8.         בעוד שבתצהירה העידה התובעת, כי חזרה לעבודתה כסייעת בבית הספר בחודש 09/2008, היינו לאחר היעדרות של כ-3 חודשים, עולה מעדותה, כי היא נעדרה מעבודתה חודש ימים בלבד. יכול וסתירה זו מקורה בכך שהתובעת נפגעה לקראת סוף שנת הלימודים, וכי ממילא יצאה לחופשת הקיץ בחודשים 07-08/2008, ושבה לעבודתה עם תחילת שנת הלימודים בחודש 09/2008.

            מכל מקום, התובעת התמידה בעבודתה בבית-הספר עד ליציאתה לפנסיה בשנת 2011 (ר' עדות התובעת בעמ' 11 ש' 11), בהגיעה לגיל פרישה.